#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קה. א כתב אות אחת נוטריקון האם חייב?<p dir=""rtl"">ומנין ללשון נוטריקון מהתורה (6)?</p>"	"כתב אות אחת נוטריקון רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא &quot;כי אב המון גוים נתיתך&quot; ור' יוחנן עצמו אמר &quot;אנכי&quot; [ג' אפשרויות כיצד לדרשו], דבי ר' נתן אמרו &quot;כי <u>ירט</u> הדרך לנגדי&quot;, דבי ר' ישמעאל אמרו &quot;כרמל&quot;, רב אחר בר יעקב אמר &quot;והוא קללני קללה <u>נמרצת</u>&quot;, רב נחמן בר יצחק אמר &quot;מה נדבר ומה <u>נצטדק</u>&quot;.</p>"	שבת קה.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. ב הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים האם חייב ובמה פליגי?	ר&quot;ג מחייב שאין ידיעה לחצי שיעור וחכמים פוטרים שיש ידיעה לחצי שיעור (רש&quot;י כאן ביאר שדי בזמן שיכול לדעת, ותוס' ביארו שהכי עסקינן שהיתה ידיעה בינתים).	שבת קה.		יב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קה. ג האורג כמה חוטים חייב?<p dir=""rtl"">ומה רוחב האריגה שמתחייב עליה?</p>"	"לחכמים לעולם שני חוטים (ובסוף הבגד יודו שמתחייב באחת &lt;תוס'&gt;). לר&quot;א בתחילה י&quot;א באלימי ג' ששנים סתרי ג' לא סתרי, ובקטיני שנים דלא סתרי, וי&quot;א בקטיני ג' דידיע ובשנים לא ידיע, ובאלימא שנים שידיע, על האריג מתחייב באחת. (בכריתות יט: דעת ר' יוסי אליבא דר&quot;א דג' בתחילה ושנים על האריג.)<p dir=""rtl"">רוחב האריגה כרוחב הסיט. ובשפה שני חוטים ברוחב ג' בתי נירים כמו בצלצול קטן.</p>"	שבת קה.		יג
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קה. ג למה תני במשנה כאן התופר והקורע?<p dir=""rtl"">היכי דמי קורע על מנת לתפור?</p>"	"תני תופר משום קורע וקורע משום דבעי למתני סיפא הקורע מחמתו וכו'.<p dir=""rtl"">קורע על מנת לתפור משכחת ליה דעבדה כי כיסתא.</p>"	שבת קה.		יג
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. ד 'העושה שני בתי נירים בנירים וביקרוס' מה הם?	"נירים פי’ אביי תרתי בבתי נירא וחדא בנירא.<p dir=""rtl""> קירוס ביאר רב רב מצוביתא.</p>"	שבת קה.		יג
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה: א הקורע מחמתו ועל מתו האם חייב ומדוע?	"על מת שמויב לקרע כגון קרובו או חכם או אדם כשר או בשעת יציאת נשמה חייב, ויצא ידי קריעה, אבל אם אינו מחויב לקרוע הוי מקלקל ופטור. (מה שחיבו בקורע על מתו תוס' כתבו שלרש&quot;י זה רק לר' יהודה ולתוס' אף לר&quot;ש).<p dir=""rtl"">מחמתו לר&quot;ש פטור שהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ולר' יהודה חייב, ודוקא שעושה למרמי איתא על אנשי ביתא וכד' אבל בסתם כעס הוי מקלקל ופטור.</p>"	שבת קה:		יג
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קה: ב מה נאמר על מי שאינו בוכה ומתאבל על אדם כשר, ועל מי שכן בוכה עליו?<p dir=""rtl"">מה נאמר על מי שמתעצל בהספדו של חכם (2)? </p>"	"מפני מה מתים בניו ובנותיו של אדם קטנים משום שלא בכה והתאבל על אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עונותיו.<p dir=""rtl"">כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב&quot;ה סופרן ומניחם בבית גנזיו שנאמר &quot;נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך&quot;.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ר יהודה כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקברו בחיו שכן מצאנו שלא הספידו את יהושע ורגש עליהם הר לקברם.</p><p dir=""rtl"">א''ר חייא בר אבא א''ר יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה.</p>"	שבת קה:		יג
